דעות

סיפור מקרה: חשיבות הטיפול המוקדם באוטיזם

אני רואה צורך דחוף בהקצאת תקציב שיוכיח כי תוכנית פרוספקטיבית ב"טיפת חלב" מחודש החיים הראשון של התינוק, תוך שימוש בתכנית מותאמת אישית לכל תינוק על פי גורמי הסיכון שלו, תביא לירידה במספר הילדים המאובחנים בליקויים אלה או לפחות בהפחתה משמעותית בחומרת מצבם

רצוני לשתף אתכם בסיפורו של פעוט ממטופלי שאובחן לפני זמן מה כאוטיסט, ולדון דרך סיפור המקרה בליקוי הקשה שנקרא אוטיזם.

הפעוט נולד כילד שני לאם בריאה בת 42 לאחר הריון שהושג בעקבות טיפולי הפריה חוץ גופית מרובים (IVF). מהלך ההריון היה תקין, לידה ספונטנית רגילה בשבוע 40, משקל לידה 4.1 ק"ג, אפגר 9/10, מהלך לאחר לידה תקין פרט לצהבת ממושכת שגרמה לדחיית הברית. התינוק ניזון מהנקה בשילוב עם פורמולה ללא כל בעיות מיוחדות. לזוג בת נוספת, שבעבר טופלה עקב עיכוב התפתחותי בשפה ובמוטוריקה עדינה, ואובחנה כסובלת מהפרעת קשב וריכוז (ADD).

"לצערי, הגיע אלי התינוק רק בגיל 5 חודשים ולא הצלחתי להתחיל איתו תוכנית התערבות מוקדמת מהחודש הראשון בחייו"

התינוק עבר מעקב שגרתי בטיפת חלב וכשהגיע למרפאתנו לבדיקה ראשונה בגיל חודש התברר שרוב שעות היממה הוא שוכב על הגב והיה רושם שקיימת אצלו העדפה של צד שמאל. אלי הגיע לביקור ראשון בגיל חמישה חודשים. בבדיקה זו התרשמתי מעיכוב בהתפתחות המוטורית, ראשו היה פחוס בצדו השמאלי (פלג'יוצפליה משמאל), ונמצאה היפוטוניה קלה בשרירים וגמישות יתר. הדרכתי את האם לביצוע תרגילים לחיזוק שרירי הגוף ושינויי השכבה עם הפניית הראש גם ימינה והזמנתי אותו להמשך מעקב. בהדרגה חלה התקדמות ובביקור בגיל 12 חודשים הוא זחל על הברכיים, התיישב בעצמו, ישב יציב ונעמד עם עזרה.

בהתפתחות השפה השמיע התינוק הברות ויצר קשר עם סביבתו. הרושם היה שהוא מבין את הנאמר לו. לא היו בעיות אכילה אך הופיעו תלונות לגבי קשיים בהירדמות ובשינה. בגיל 16 חודשים החל הילד בהליכה עצמאית אך בביקור בגיל 18 חודשים התברר שמתעכב בהתפתחות שפה ודיבור, ולא תמיד מבין הוראות. בשל סיפור חוזר של דלקות אוזניים והימצאות נוזלים באוזניים נשלח מיד לבדיקת שמיעה ואכן נמצאה ירידה בשמיעה. כמו כן, התברר שבשנתו הוא נוחר ונושם בכבדות עקב חסימה בדרכי הנשימה על ידי אדנואידים מוגדלים. הוחל טיפול תרופתי, שהביא בהדרגה להקטנה מסוימת בגודל האדנואידים ושיפור בשמיעה ולכן הוחלט בשלב זה על דחיית התערבות ניתוחית.

בגיל 22 חודשים הופנה הילד למכון להתפתחות הילד בשל עיכוב בהתפתחות שפה, דיבור ותקשורת עם הגננת וילדי הגן. במהלך תהליך האבחון, שארך כארבעה חודשים, נצפו קשיי תקשורת ודפוסי המשחק המאפיינים אוטיזם על פי הקריטריונים ב-DSM5. בהיותו בן 26 חודשים אובחן כילד אוטיסט (ASD).

בשלב זה, לא ניתן היה לשלב את הילד באחד מגני התקשורת (היות ושנת הלימודים כבר החלה) ולכן החליטו ההורים בהתייעצות אתי על שילובו בגן רגיל עם גננת-סייעת ותכנית טיפולית אינטנסיבית בבית עם קלינאית תקשורת ופסיכולוגית שתיהן מומחיות לטיפול באוטיזם.

בהסתכלות על אחוזוני משקל והיקף ראש בלידה ובגילאים 1 3, 9 ו- 18 חודשים נמצא שהשינויים באחוזון משקל היו 86, 92, 92, 80, 81 ובאחוזון היקף ראש 58, 68, 70, 77, 94, בהתאמה.

גורמי הניבוי להתפתחות אוטיזם אצל התינוק היו: סיפור משפחתי של ליקויים נוירו-התנהגותיים, הורים מבוגרים, IVF, עלייה מוגזמת במשקל במהלך ההריון ו-3 החודשים הראשונים לחייו, ובמקביל עלייה דרמטית בהיקף הראש, שנמשכה עד גיל 18 חודשים למרות שהעלייה במשקל התמתנה. בנוסף, מבנה גופני חלש בשרירים וגמיש במפרקים והזנחה מתמשכת של התפתחות הצד השמאלי של המוח אשר גרמו לעיכוב בהתפתחות המוטורית. בהמשך התפתחו דלקות אוזניים והצטברות נוזלים באוזניים, וכן נשימה כבדה דרך הפה בשל הגדלת אדנואידים שהובילו לירידה בשמיעה ולהפרעת שינה.

מתוך סיפור התפתחות האוטיזם אצל הפעוט, ומתוך ניסיוני הקליני וסיכום מחקריי על גורמי ניבוי מוקדמים להתפתחות אוטיזם והשמנה נראה שהסיבות העיקריות לעלייה העצומה במספר הילדים המאובחנים כסובלים מליקויים נוירו-התנהגותיים הן:

גורמים התלויים במשפחה ובהורים: סיפור משפחתי של ליקויים, גיל הורים מבוגר, טיפולי פוריות כ-IVF וכדומה, הריונות מרובי עוברים, לידת פגים ובעיקר אלה שנולדו לפני שבוע 32 וסובלים מפגיעות נוירו-התנהגותיות, סטרס בהריון עקב ריבוי בדיקות; נטילת תרופות, עישון, שתיית אלכוהול ואכילה לא-מבוקרת בהריון וכל גורמי מגיפת ה"השמנה" המודרנית.

גורמים ביילוד: תת או עודף משקל, עלייה מוגזמת במשקל ועקב כך בהיקף ראש במהלך 3 החודשים הראשונים, הפרזה ההשכבה על הגב בשל החשש ממוות בעריסה והיעדר עידוד לתירגול על הבטן בזמני ערות. מבנה גוף היפוטוני ו/או גמיש ולהפך היפרטוני ו/או נוקשה, התפתחות אסימטריה בצורת הגולגולת ועיכוב ברכישת אבני דרך התפתחותיות. דחיית התערבות מיידית ואינטנסיבית אצל פיזיותרפיסטית בתינוקות שעברו סיבוכים והגדלת הפער (במקום צמצומו) בינם לבין תינוקות בני גילם. בעיות שינה והירדמות, קשיי נשימה על רקע הגדלת אדנואידים וירידה בשמיעה עקב הצטברות נוזלים באוזניים. היעדר טיפול הוליסטי בתינוק, כלומר הסתכלות שלמה על בעיות שקשורות לאכילה, שינה, התנהגות, גדילה והתפתחות ע"י אותו הצוות שעוקב ומטפל בליקוי הספציפי שיתוק מוחין וכד' (פספוסים באבחוני ליקויי ראייה מוקדמים).

"יש צורך דחוף בהקצאת תקציב לחקור אם תוכנית פרוספקטיבית ב"טיפת חלב" מחודש החיים הראשון תפחית את מספר הילדים הלוקים באוטיזם"

לצערי, הגיע אלי התינוק לבדיקה רק בגיל 5 חודשים ולא יכולתי להתחיל איתו תוכנית התערבות מוקדמת מהחודש הראשון בחייו. הרעיון בתוכנית זו הוא שניתן להמשיך ולעצב את המוח, גם אם נפגע עקב סיבה כלשהי במהלך ההריון ע"י פיתוח קשרים נוירונליים שיחליפו את אלה שנפגעו.

התנאי הוא שהתכנית תתחיל בגיל חודש, משום ששלושת החודשים הראשונים הם קריטיים בעת שהמוח פלסטי ונתון לשינויים דרמטיים. אם מתפספסת תקופה זו, הנזק עלול לגדול ותיקונו הופך בלתי אפשרי. במקרים אלה, ניתן רק לצמצם את חומרת הנזק, אך לא לתקנו.

אי לכך, אני רואה צורך דחוף בהקצאת תקציב שיאפשר פיתוח תוכנית פרוספקטיבית ב"טיפת חלב" מחודש החיים הראשון של התינוק, תוך שימוש בתכנית מותאמת אישית לכל תינוק על פי גורמי הסיכון שלו. תכנית כזו עשויה לצמצם ליקויים נוירו-התנהגותיים ויתכן ואף תפחית את  מספר הילדים המאובחנים בליקויים אלה או לפחות את חומרת מצבם.

נושאים קשורים:  דעות,  השמנה,  אוטיזם,  טיפולי הפריה,  התפתחות התינוק
תגובות
 
ברונשטיין משה
06.01.2014, 16:46

למרות שאני לא מהתחום הייתי מצפה מהאתר שיהיה איזה שהוא רפרנט/פילטר לעצור גיבוב עובדות פסאודו מדעיות שמוצפות במאמר זה
במאמר

דורון
06.01.2014, 17:12

אם מר ברונשטיין משה איננו מהתחום כיצד הוא מעז לקבוע שמדובר בגיבוב עובדות פסאודו-מדעיות שמוצפות במאמר הזה. הכותבת, מציינת שערכה מחקר ויש במאמר גם קישורית למאמרים קודמים שלה בנושא האוטיזם. מהיכן לוקח הקורא הנכבד את העוז לקבוע שזה גיבוב עובדות פסאודו-מדעיות. וראוי להפנות את תשומת לבו לכך שזה מאמר דעה ולא סקירת מחקר. הבדל גדול.

א.ת
06.01.2014, 18:29
מישהו
06.01.2014, 20:00

אין שום מקורות בספרות לרעיונות האלו, וגם המאמר שמפנה אליו א.ת. מדבר בכלל על ADHD.
כל רעיון הוא נחמד ובעל פוטנציאל אך ללא ביסוס בספרות אין לו ערך פרקטי.

דר׳ מינה גורביץ
06.01.2014, 22:02

לצערי, אין מקורות בספרות בנושא התפתחות האוטיזם בגיל הרך וזאת מכמה סיבות: 1. הילדים מגיעים לרופא התפתחותי או נוירולוג כאשר מופיעים הסימנים המאפיינים אוטיזם כלומר הימנעות מקשר עין, קשיי שפה ותקשורת עם ילדים בני גילם, דפוסי משחק לא מפותחים וחזרתיים. סימנים אלה מופיעים בד״כ לאחר גיל שנתיים ולכן, עד כמה שידוע לי, הגיל הממוצע לאבחון אוטיזם בארץ הוא בערך 3 שנים. בשלב הזה הדרך חזרה איננה אפשרית. 2. בעולם אין טיפות חלב ולכן אין מעקב התפתחותי שגרתי על ידי רופא מומחה אחר תינוקות אלא אם כן יש למשפחה כיסוי ביטוחי מלא וגם אז המעקב נעשה כשההורים פונים ולא כשיגרה. כמו-כן המעקב הוא על ידי רופא ילדים שאין לו ההכשרה הספציפית בנושא התפתחות הילד. 3. בספרות תחום המחקר על אוטיזם בגיל הרך הוא בידי פסיכולוגים והם כלל אינם מתייחסים למכלול הבעיות של הפעוט כגון אכילה, שינה, מחלות וכו׳. 4. בעבודה רטרוספקטיבית שביצעתי ועומדת לקראת פרסום על קבוצה של 44 ילדים שאובחנו כאוטיסטים ואני עקבתי אחריהם מלידה ועד האבחון נמצאו הממצאים הנ״ל שמופיעים במאמר הדיעה כגורמי סיכון.

ענת פרישמן שטרית
12.01.2014, 17:57

מאמר מעניין המדגיש את חשיבותן של תכניות המניעה בהתפתחות ילדים, עם קשיים שונים מוטוריים ותקשורתיים, מניעה יוצרת מודעות ומודעות הנה פרמטר הכרחי לתחילת טיפול בקשיים ומהוה חלק קריטי בתחילתו של כל טיפול.
ד"ר ענת פרישמן שטרית