דעות

הקשר המוכח בין צריכת חלב לסרטן הכבד

על הממצאים המטרידים של מחקר מקיף שעקב אחרי מאות אלפי אירופאים, לפיו צריכה מוגברת של חלב קשורה בעלייה בסיכון ל-HCC

מחקר עדכני שפורסם ב-International Journal of Cancer קובע שצריכה רבה של מוצרי חלב, ובמיוחד חלב ניגר וגבינה, מגדילים משמעותית את הסיכון לסרטן הכבד מהסוג השכיח ביותר, Hepatocellular Carcinoma. סרטן הכבד הוא השישי בשכיחותו בעולם, אך מהווה את גורם התמותה השלישי בשל היותו סרטן אלים המאובחן לעתים קרובות רק בשלב מתקדם, כך שסיכויי ההחלמה ממנו נמוכים.

מחקרים רבים בעבר כבר ביססו את הקשר בין צריכה של מוצרי חלב וסרטן הערמונית, אך הקשר לסרטן הכבד כמעט שלא נחקר. המחקר הנוכחי בוצע על ידי גופי מחקר הגדולים בעולם, בהם הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן ובית הספר לבריאות של אוניברסיטת הרווארד.

המחקר המקיף עקב אחר קרוב לחצי מליון גברים ונשים מעשר מדינות באירופה לאורך 11 שנים בממוצע. לכן, מסקנתו, ש"צריכה גבוהה של מוצרי חלב ובייחוד חלב וגבינה, קשורה עם סיכון מוגבר לסרטן הכבד (HCC) בקרב אנשים במערב אירופה", מטרידה במיוחד.

החוקרים מצאו, שצריכה של 45 גרם גבינה ביום או יותר מעלה את הסיכון לסרטן הכבד ב-56% בהשוואה לצריכה של פחות מ-21 גרם גבינה ליום. צריכה יומית של 237 גרם חלב או יותר מעלה את הסיכון לסרטן ב-51% בהשוואה לצריכה של פחות מ-54 גרם חלב ליום. צריכה של יוגורט, לעומת זאת, לא נמצאה קשורה באופן מובהק לסיכון ללקות בסרטן הכבד.

כאשר בדקו החוקרים את הצריכה היומית הכוללת של חלב ומוצריו, נמצא שצריכה יומית של 382 גרם או יותר מעלה את הסיכון לסרטן הכבד ב-66% לעומת צריכה של פחות מ-207 גרם ליום.

כדי לבודד את השפעת החלב, התוצאות נורמלו לפי פרמטרים רבים שיכולים להיות קשורים לתחלואה, כגון גיל, מין, רמת פעילות גופנית, מסת גוף (BMI), מקום מגורים, צריכת אלכוהול, עישון, צריכת קלוריות כוללת, סוכרת ועוד.

האם האשם הוא בעודף ויטמין D, בסידן או בשומן החלב? כדי לענות על שאלה זו בדקו החוקרים את הקשר בין רכיבים שונים בחלב לבין סרטן הכבד.

אמנם נמצא כי סידן, ויטמין D, שומן וחלבון ממוצרי החלב קשורים בסיכון מוגבר לסרטן הכבד, אך כאשר רכיבים אלו הגיעו ממקור שאיננו חלב הם לא נמצאו קשורים לסיכון הגבוה - ואף היו קשורים לעתים בסיכון מופחת לסרטן הכבד. כלומר, נשלל שהאשם הוא ברכיבים אלו.

החוקרים משערים שהאשם הוא בהורמון הגדילה IGF-1, שצריכת חלב מעלה את ייצורו העצמי בגוף, או במזהמים סביבתיים שנמצאים בחלב.

מחקרים קודמים מצאו שצריכה של מוצרי חלב, וחלב ניגר בפרט, קשורים בעלייה ברמות הורמון הגדילה IGF-1 בגוף. גם במחקר הנוכחי מצאו החוקרים קשר חיובי בין רמות הורמון הגדילה בגוף ובין צריכת מוצרי חלב, והם אף מצאו שהקשר בין צריכת מוצרי חלב וסרטן הכבד חזק יותר בקרב אנשים בעלי רמות גבוהות יותר של ההורמון בדם.

בספרות המחקר נמצא' שעלייה בהורמון IGF-1 קשורה גם לסוגי סרטן נוספים, מה שמחזק את החשד שהורמון זה קשור גם לסרטן הכבד.

הסבר אפשרי נוסף שמציינים החוקרים הוא הרעלן אפלטוקסין M1, מהמסרטנים החזקים ביותר הידועים לאדם ואשר נמצא גם בחלב. החוקרים טוענים שאמנם הרשות לבטיחות המזון האירופאית מצאה ריכוזים נמוכים מאוד של הרעלן בחלב באירופה, אך ההערכה היא כי הצטברות החשיפה לרעלן משמעותית בהתחשב בצריכה הרבה של חלב ומוצריו ברחבי אירופה.

אפלאטוקסין M1 נמצא גם בחלב הישראלי, ולעתים אף בריכוזים גבוהים העולים על התקן. בשנת 2011, למשל, נמצאו בקרוב ל-10% מדגימות החלב הישראלי רמות אפלאטוקסינים החורגות מהתקן. ממחקר שנערך על ידי מועצת החלב בשיתוף השירותים הווטרינריים עולה, שהפרה הישראלית היא בעלת יכולת גבוהה בהפיכת הרעלן אפלאטוקסין B1, שמגיע ככל הנראה מתחמיצי המזון שניתנים לפרה, לרעלן המסוכן הרבה יותר - אפלאטוקסין M1.

הסיבות לכך, על פי המחקר, נעוצות "בבסיס הגנטי של הפרה הישראלית שלה יכולת מוגברת של ייצור חלב, הזנה כולית, וכן תדירות חליבה מוגברת (שלוש פעמים ביום)".

נושאים קשורים:  דעות,  IGF-1,  חומרים מסרטנים,  HCC,  hepatocellular carcinoma,  סיכון,  סרטן הכבד,  חלב,  תזונה,  אפלטוקסין M1,  סרטן הערמונית
תגובות
 
אנדוקרינולוג
20.07.2014, 20:44

מצער לראות כתבות שהמסקנה של הכתבה ידועה מראש, ואינה מאוזנת. אין ספק שלחלב יש יתרונות וחסרונות, אך הצגת רק צד אחד של התמונה ללא הצד השני (ובעיקר תכולת סידן גבוהה וזמינה), לוקה בדוגמטיות של הכותבת המכובדת, הדוגלת בטבעונות ועוסקת בהרצאות וסדנאות בנושא. כל טיעון הבא להוכיח את מה שהכותב מאמין בו מראש, וצף בחלל ללא הקשר הולם, הופך ללא אמין וחסר משמעות מעשית.

ירון
21.07.2014, 12:18

מה הקשר לכותבת? בדקתי, והכותבת אינה מופיע בין שמות המחברים של המאמר.
אם לדעתך המאמר לא בוצע בצורה נכונה, או שבמאמר כתובים ממצאים שונים ממה שהכותבת מביאה - אז יש מקום להתייחס לכך עניינית.

זה שלאדם מסוים יש אג'נדה זה עדיין לא אומר שממצא שבמקרה מחזק את האג'נדה שלו הוא לא נכון.

ובלי קשר - לסידן יש מקורות אחרים. חלב אנו צורכים רק החל מהמפכה החקלאית, שזה פרק זמן מצומצם יחסית למשך הזמן שההומוסאפיינס קיים.

אפריים
21.07.2014, 23:07

אפשר לקבל סידן ממזונות מזינים שלא גורמים לסרטן אלא מונעים אותו (קטניות, עלים ירוקים וירקות אחרים).

הכתבה עוסקת במחקר שבחן נושא ספציפי. את ה"צד החיובי" של חלב "דואגים" לפמפם לנו בפרסומות יופי. על סכנות החלב לא תשמע משום גורם לצערנו, פרט לאנשים שהחליטו להעמיק בעצמם (וכן, אחוזית רבים מהם הם גם טבעונים, זה הולך יחד).

וכמובן שהביקורת שלך לא עניינית אלא מתייחס לשליח במקום לתוכן ולנתונים שעלו במחקר הענק הזה.

ד"ר צדיק
22.07.2014, 00:46

אם היו לי 10 שקלים על כל מחקר והיפוכו, הייתי עשיר.
מאמר בניו אינגלנד של פרופ' אמריקאי ישראלי מכובד הביא לטיפול אגרסיבי בספסיס בתרופה מסוימת. כעבור 5 שנים פרסם אותו פרופ' מאמר שני בניואינגלנד בו נאמר כי הטיפול גורם נזק ולא יעיל ואין לתת אותו. שני המאמרים היו בעלי מובהקות סטטיסטית כמובן.
כל אחד יודע מנסיונו כמה זהירות צריך בהסקת מסקנות ממאמרים ובעיקר למי שמומחיותו הרפואית אינה בתחום המחקר.
ריבוי הפרסומים בשנים האחרונות הסותרים מאמרים קודמים מעורר תהיות וספקות לגבי הפרסום הרפואי.

רופא מודאג
22.07.2014, 09:07

נוצר מצב מביך
רופאים לא מבינים בתזונה
מוזנים מהאיגודים שמשומנים עי תעשיות המזון
שכותבים ניירות עמדה מוטים

יש ציבור חכם שקורא מחקרי תזונה
הרבה יותר ממה שהרופא קרא אי פעם
מבינים את הדעה המוטית של הרופא הבור בתחום

והרופא ממשיך בשלו
חלב= סידן
כמו איזו מנטרה של מסומם
כאילו שאין סידן בחומוס בכרוב קייל

לא פלא שהרבה מהציבור מתנהג לרופאים בבוז חסר תקדים בהיסטוריה
אולי רופאים באמת נהיו מקובעים לא מעמיקים

לא רופאה שמטילה ספק ב"רופא מודאג"
22.07.2014, 10:33

רופא מודאג שלום,
ראשית הייתי חושבת שרופא היה מזדהה בשמו אבל בסדר.
כמי שאינה רופאה אני מודאגת דווקא מאותם מחקרים אזוטרים המוטים על ידי גופי תקשורת ויוצרים פחד בקרב הציבור.

מוצרי חלב מהווים מקור מצויין לסידן, ולא רק, גם רכיבי תזונה נוספים כגון אבץ וb12 נמצאים במוצרי חלב באופן טבעי וכל אלה הופכים אותו מעבר למוצר מזון בסיסי למוצר מזון חשוב.

יתרה מזאת,
מחקרי תזונה, לכאן ולכאן, לא אמורים להיות משהו שכלל הרופאים עוסקים שכן זה יהיה בזבוז של זמנם והשכלתם. לשם כך יש גוף אחראי מטעם המדינה (משרד הבריאות) שאינו ניזון כלכלית או מוטיבציונית מגופים מסחריים כאלה או אחרים ואשר נותן את חותמתו על המלצות תזונתיות לכלל הציבור לאחר שלקח בחשבון מידע שונה ומחקרים שונים.

מחקרים שוליים הנדחפים לחזית על ידי התקשורת צמאת הרייטינג ורופאים רודפי פרסום (היש הטייה גדולה מזו?) המגישים מידע פסאדו-מדעי בכותרות שערוריתיות ופרובוקטיביות הם פגם בעייתי בדרכי קבלת המידע התזונתי על ידי הציבור העסוק.

רופאים מעמיקים דווקא יגלו שהמדע רובו ככולו תומך בצריכה של מוצרי חלב- בכמות המומלצת על ידי משרד הבריאות 2-3 מנות ביום.

אז קח אוויר ותפסיק להיות מודאג כי לכולם יש אינטרס. ההבדל הוא שהאינטרס של משרד הבריאות הוא שתהיה בריא, והאינטרס של ד"ר בן דוד זה שתדע מי היא.

ואם אתה מטיל ספק באינטרס של משרד הבריאות אז את שיחת הקונספרציה נשמו לבמה אחרת ולא לאתר מכובד כמו doctorsonly

בברכת ימים שקטים יותר

מורן - דיאטנית (תגובה ללא רופאה)
22.07.2014, 21:08

ראשית, לו קראת את המחקר, ואני ממליצה לך לקרוא אותו, ודאי היית רואה שמדובר במחקר מקיף ומרשים ביותר. מדובר במחקר האירופאי הגדול של EPIC, מחקר אשר הקיף כחצי מליון בני אדם מ - 10 ארצות שונות מרחבי אירופה. זה ודאי לא "מחקר איזוטרי ושולי" כמו שטענת. למיטב ידיעתי, וסקרתי את הממצאים בנושא ב - PUBPED, זהו המחקר המקיף ביותר שנעשה עד כה על הקשר שבין צריכת חלב לסרטן הכבד.

מעבר לכך, אני כדיאטנית מבלה כל יום לפחות שעה בקריאת מחקרים, והטענה שרב המחקרים בנושא החלב מאוששים את תרומת החלב לבריאות, היא פשוט לא נכונה. גם האמון העיוור במשרד הבריאות ובהמלצות התזונה שלו אינו מוצדק. פירמידת תזונה הישראלית הועתקה מארה"ב, וחוסר הביסוס המדעי שלה הוכח מעבר לכל ספק סביר במחקר (ישנם מחקרים, למשל, המשווים בינה לבין פירמידות תזונה אחרות כמו הפירמידה הים תיכונית המסורתית או דיאטת DASH. כל המחקרים האלו מראים שהמלצות התזוונה העדכניות בישראל ובארה"ב אינן ההמלצות המיטביות לבריאות הציבור). למרבה הצער, ניגודי אינטרסים קיימים גם במשרד הבריאות, וכשהמלצות תזונה נכתבות בשיתוף גורמים מסחריים (כפי שנעשה למרבה הצער בארה"ב ובישראל) התוצאה במישור הציבורי בריאותי היא פשרה על חשבון בריאות הציבור.

יגאל הקסלמן
22.07.2014, 09:24

ובכל זאת למרות תכונות החלב של הפרה הישראלית והרגלי הצריכה של החלב בישראל שיעור הארעות של HEPATOCELLULAR CA עומד על כ200 מקרים לשנה בישראל או אולי 5-6:100,000 לפי סטטיסטיקה אחרת.
יך מסבירים זאת?

ירון
22.07.2014, 09:59

ממתי סרטן היא מחלה שיש לה גורם אטיולוגי אחד?

פרופ' יודפת יאיר
22.07.2014, 09:34

הסקירה שלי בנושא החלב עומדת להתפרסם ב - Isr J Fam Med. אני מביא את הקטע בסקירה שמתייחסת לקשר בין מוצרי חלב וסרטן. אין בו התייחסות ישירה לסרטן הכבד וכמובן שאין להתייחס למחקר אחד כסיבה להפסקת צריכת אחד ממקורות המזון החשובים ביותר.
" כאשר ערכתי חיפוש ב – PUBMED לגבי נושא זה מצאתי עשרות מחקרים שחלקם דיווחו על עלייה בסיכון לסרטן בצריכת סוגים ומוצרים שונים של חלב ואילו באחרים לא נמצא כול קשר ביניהם. אני מביא כאן את תוצאות המחקר האירופי הגדולEuropean Prospective Investigation into Cancer and Nutrition (EPIC) שבו נכללו מעל חצי מיליון משתתפים מ – 23 מרכזים ב-10 מדינות באירופה (רובם בגיל 35-70). התוצאות מתייחסות לכל סוגי המזון כולל חלב ומוצריו. סרטן הקיבה נמצא ביחס הפוך לרמה גבוהה של ויטמין C בפלסמה, קרוטנואידים, רטינול, טוקופרול-אלפה, צריכה גדולה של סיבי דגניים ודביקות גדולה לתזונה ים תיכונית (בתוכה חלב דל-שומן). צריכת בשר אדום ובשר מעובד קשורים בסיכון מוגבר לסרטן זה. צריכה מוגברת של סיבים, דגים, סידן וריכוז גבוה של ויטמין D בפלסמה (שני האחרונים נמצאים בכמות גדולה בחלב) קשורים בירידה בסיכון לסרטן המעי הגס והחלחולת בעוד שעלייה בסיכון קשורה בצריכת בשר אדום, בבשר מעובד, באלכוהול, ב – BMI גבוה ובהשמנה בטנית. צריכה מוגברת של פירות וירקות במעשנים קשורה בסיכון נמוך לסרטן הריאה. עלייה בסיכון לסרטן השד קשורה בצריכה מוגברת של שומן רווי (כמו חלב עתיר-שומן) ובצריכת אלכוהול. BMI גבוה בנשים לאחר חדילת אורח היה קשור בסיכון גבוה לסרטן השד ואילו פעילות גופנית היתה קשורה בסיכון נמוך."

ירון
22.07.2014, 09:56

בלי קשר להאם חלב מסרטן או לא אני מעוניין לדעת מהיכן הקביעה שחלב הוא אחד ממקורות המזון החשובים ביותר.

וכיצד הקביעה הזו מתיישבת עם העובדה שאף בעל חיים אחר אינו צורך חלב וגם האדם עצמו לא צרך חלב עד לפני 80000-10000 שנה?

האבולוציה אפשרה את הקיום בלעדיו.

ירון
22.07.2014, 10:03

תיקון 8000-10,000

מורן - דיאטנית
22.07.2014, 20:52

ראשית, גם אני אשמח לקבל תימוכין על כך שחלב הוא אחד ממקורות המזון החשובים ביותר.

שנית, הסקירה שלך כלל לא מתייחסת לסרטן הכבד, ולכן לא ברור מדוע היא רלוונטית לנושא זה. מעבר לזה, "הסקירה" שאתה מביא היא בעצם תוצאות של מחקר אחד של EPIC, שכאמור כלל לא מתייחס לסרטן הכבד!

מעבר לזה, שים לב שגם המחקר שמצטטת הכותבת הוא מחקר של EPIC, אותו מחקר אירופאי גדול ההמקיף מעל לחצי מליון אנשים מארצות שונות ברחבי אירופה, ונראה שהממצאים שלו לגבי סרטן הכבד הם משמעותיים ודרמטיים למדי. זהו למיטב ידיעתי המחקר הגדול ביותר שעסק בקשר בין צריכת חלב לסרטן כבד, ולכן יש לדעתי להתייחס אליו בכובד ראש וברצינות הראוייה.

יואנה
22.07.2014, 12:04

ד"ר בן דור הנכבדה , בימים מטורפים האלה אולי מספיק מהפחדות גם בתחום המזון ותזונה .
למודי ניסיון שבינינו יודעים שמאמרי הזהרה מפני מזון X במהרה מזהירים מפני מזון Y ובשבחו של ה X .
כולנו חיים במתח וחרדה ואלה כשלעצמם מהבאים גורם מספיק להגדלת התחלואה במחלות שונות .
די להפחדות מהמזון יומיומי שלנו ושל ילדינו . יתכן שהמזון המומלץ ביותר אצל היונקים הם נמלים ואו צמחי ים סוף אך אבולוציה בראה אותנו אחרת .
ואיש מאתנו לא אלמוות תהיה תפריטו שתהיה .
בברכה

שלמה מוניקנדם
23.07.2014, 12:26

בכתבה מצותת הסיכוי היחסי (RR) שהוא מרשים , אבל כשמסתכלים במאמר ,
לפי 477.206 משתתפים , רואים שמדובר לכל היותר -במקרה הכי גרוע של גבינה- בעליה של כ- 0.5 מקרים ל 10.000 נבדקים. ועוד מדובר במחקר מעקב , ולא ב RCT
...ואם לוקחים בחשבון גם את התועלות שבחלב כפי שהובאו ע"י הכותבים כאן , אז לא נשאר הרבה "בשר" מהחלב.....

ירון
23.07.2014, 12:34

לעשות מחקר תזונה בצורת ניסוי קליני זה די בעייתי.

רק להזכיר שאחד הקשרים האפידמיולוגים החזקים ביותר בין גורם חשיפה לסרטן , שהוא כמובן העישון, גם הוא נבדק רק במחקרי מעקב ולא בניסוי קליני (מטעמים ברורים).

כשמדובר בגורם שהחשיפה אליו היא כל כך גדולה (זה לא שמדברים כאן על סיכון לסרטן כתוצאה מאכילת סוג נדיר של אננס) יש חשיבות גם לתוספת כזאת. הכל בהנחה שהקשר במחקר מבטא קשר שקיים גם במציאות.

ולסיום - עוד אף אחד מהכותבים כאן לא ציין באופן משכנע את התועלות של החלב.

מר ספקן
25.07.2014, 15:36

מחקר תצפיתני בודד לא מהווה ראיה מספיקה לקשר סיבתי. ד"ר בן דויד לא ציינה כי בנושא צריכת חלב וסרטן הכבד התפרסמו כבר מחקרים אחרים. בשני מחקרי עוקבה קודמים (מחקר AARP הגדול שכלל 490 אלף משתתפים ומחקר יפני) לא נמצא קשר בין צריכת חלב וסרטן הכבד. בנוסף, יש מספר מחקרי case-control שבהם נמצא *קשר הפוך* בין צריכת חלב וסרטן הכבד. לאור מחקרים אלו, לא ניתן לדעת כיום אם הקשר שנמצא במחקר החדש הוא אמיתי, או שהוא נובע מסיבות אחרות (למשל, בשל אקראיות).