מחלת הצליאק נחשבה בעבר לממצא נדיר ברחבי אסיה, אך כיום היא נפוצה גם בקרב התושבים באזור. המחקר הנוכחי בחן את השכיחות של מחלת הצליאק בקרב קרובי משפחה מדרגה ראשונה של חולי צליאק שהיו תחת מעקב במרכז רפואי יחיד בהודו.
עוד בעניין דומה
קרובי משפחה מדרגה ראשונה עברו בדיקות סקר פרוספקטיביות למחלת הצליאק, שכללו ראיונות על בסיס שאלונים ובדיקת נוגדנים לטראנסגלוטאמינאזה רקמתית (anti-tissue transglutaminase antibody).
על כל קרובי המשפחה מדרגה ראשונה של חולי צליאק לעבור בדיקות סקר לאבחון צליאק, גם כאשר אין תסמינים או כשיש התייצגות אטיפית של המחלה
קרובי משפחה מדרגה ראשונה שנמצאו עם סרולוגיה חיובית עברו בנוסף ביופסיה של התריסריון. אבחנה של צליאק ניתנה על בסיס סרולוגיה חיובית וחריגות בסיסי המעי (villi) עם דרגת מארש 2 ומעלה. בנוסף, בוצעו בדיקות לאיתור HLA-DQ2/HLA-DQ8 בקרב 127 קרובי משפחה מדרגה ראשונה.
למחקר גויסו באופן פרוספקטיבי 434 קרובי משפחה מדרגה ראשונה של 176 חולי צליאק. 282 מהנבדקים היו ללא תסמינים (64.9%) ו-58 היו עם סרולוגיה חיובית (13.3%). השכיחות של סרולוגיה חיובית היתה גבוהה יותר בקרב נשים מאשר גברים (19% לעומת 8.5%, p = 0.001), וגבוהה ביותר בקרב אחים ואחיות (16.9%), בהשוואה להורים (13.6%) או ילדים (5.9%) של חולי צליאק (p = 0.055י). 87.4% מקרובי המשפחה מדרגה ראשונה היו חיוביים ל-HLA-DQ2 או ל-HLA-DQ8.
השכיחות הכללית של צליאק היתה 10.9% בקרב קרובי משפחה בדרגה ראשונה של חולי צליאק.
החוקרים מסכמים, כי השכיחות של מחלת הצליאק בקרב קרובי משפחה מדרגה ראשונה של חולי צליאק עומדת על 10.9% בעקבת המחקר, ו-87% היו עם גנוטיפ HLA-DQ2 או HLA-DQ8. תוצאות המחקר מבהירות, כי על כל קרובי המשפחה מדרגה ראשונה של חולי צליאק לעבור בדיקות סקר לאבחון צליאק, גם כאשר אין תסמינים או כשיש התייצגות אטיפית של המחלה.