הקווים המנחים לאבחון מחלת צליאק ממליצים על בדיקה סרולוגית ראשונית רגישה לנוכחות נוגדני tTG IgA אך כאשר ההתכנות של מחלת צליאק גבוהה, יש צורך לשקול חוסר ב-IgA. קיימות שתי גישות המתייחסות לסוגיה זו: בדיקה של tGA IgA ו-tTG IgG או בדיקת IgA כללית. החוקרים בחנו את האפשרות להשתמש בבדיקה בודדת חיובית של tTG מסוג IgG לאבחון מחלת צליאק.
עוד בעניין דומה
עבודה זו בוצע באופן רטרוספקטיבי על ידי סקירת חולים שעברו בדיקות סרולוגיות לצליאק בין ינואר 1997 ליוני 2014. חולים עם tTG IgG חיובי ו-tTG IgA שלילי הוכללו במחקר. בנוסף, חולים עם סרולוגיה חיובית אחרת לצליאק מכל סוג הוצאו מהמחקר.
החוקרים מצאו כי ההתוויה לבדיקת סרולוגיה לצליאק הייתה תסמינים גסטרואינטסטינליים ב-172 מתוך 233 חולים, אנמיה כתוצאה מחוסר ברזל ב-12 וסיכון גבוה בעת סינון ב-48 משתתפים. ביופסיית מעי דק בוצעה ב-178 חולים (77%); ל-160 היו תוצאות תקינות ול-18 היו שינויים היסטולוגיים המעידים על פתולוגיית מעי. בתשעה חולים נמצאו רמות מוגברות של לימפוציטים אינטרה-אפיתליאליים ולתשעה הייתה אטרופיה ווילוזית חלקית. עם זאת, רק שישה מקרי צליאק אובחנו סופית. היעילות של בדיקת IgG בודדת לאבחנת צליאק הייתה רק כ-3% (6/178).
מסקנת החוקרים היא כי בקבוצת חולים זו היעילות של בדיקת IgG בודדת לאבחנת צליאק הינה נמוכה.
מקור:
Absah, I. et al. (2017) Journal of Pediatric Gastroenterology & Nutrition. 64(5), 726.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
