צליאק וסוכרת מסוג 1 הן מחלות עם נטייה גנטית חופפת, אך הקשר בין תזונה בתחילת החיים לבין הסיכון להופעת צליאק אינו ידוע. בילדים עם צליאק וסוכרת מסוג 1 יש שכיחות מוגברת של נוגדנים לחלבון חלב פרה. החוקרים ביקשו לבדוק האם מניעת חשיפה לחלבון חלב הפרה בינקות מפחיתה סיכון לצליאק בילדים עם פרדיספוזיציה גנטית.
עוד בעניין דומה
במחקר השתתפו 230 תינוקות עם נטייה גנטית לסוכרת מסוג 1 (HLA מתאים וקרוב משפחה חולה מדרגה ראשונה). התינוקות חולקו אקראית ובאופן סמוי לקבלת פורמולה חלבית או פורמולה על בסיס חלבון מפורק עד גיל 6-8 חודשים בזמנים שלא התאפשרה הנקה. רמת נוגדנים בדם לחלבון חלב פרה נבדקה עד גיל שנתיים ורמת נוגדנים לצליאק נבדקה עד גיל 10. ילדים אשר הייתה להם רמת נוגדנים מוגברת עברו ביופסיה של המעי.
מכלל המשתתפים במחקר, ל-13.2% היו נוגדנים ANTI-TGA2 חיוביים, ו-4.3% מהילדים אובחנו כחולי צליאק. לא נמצא הבדל סטטיסטי בהופעת הנוגדנים (HR 1.14, רווח בר סמך של 95% : 0.41-2.54) או בשכיחות הצליאק (HR 4.13, רווח בר סמך של 95% : 0.81-21.02) בין שתי קבוצות ההתערבות. לילדים אשר חלו בצליאק היו רמות גבוהות יותר של נוגדנים לחלבון חלב הפרה לפני הופעת הנוגדנים לצליאק.
לסיכום, לא נמצא כי הזנה בפורמולה של חלבון מפורק מגינה מפני הופעה של צליאק בקרב ילדים עם נטייה גנטית לסוכרת מסוג 1.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
