פודקאסט

הדס זיו: "אפילו בזירת פיגוע - מה שקובע הוא מצב הפצוע"

מנהלת המחלקה הציבורית וועדת האתיקה של רופאים לזכויות אדם בראיון ל-Doctalk: "מעשיו והאישיות של אדם אינם רלוונטים בטיפול רפואי". על הפרדת יולדות: "גזענות חד משמעית ואסור לשתף עם זה פעולה". האזינו לתכנית המלאה

31.05.2018, 15:35

הדס זיו, מנהלת המחלקה הציבורית וועדת האתיקה של רופאים לזכויות אדם, התארחה ב-Doctalk, הפודקאסט של הקהילה הרפואית בישראל בהנחיית מאיה רונן והילה קורח. הראיון עסק בהרחבה בגזענות במערכת הבריאות בישראל, מצב מערכת הבריאות הפלסטינית, פליטים ומבקשי מקלט, חטיפת ילדי תימן, זכויות כלואים ופעילות הארגון.

"מחבל פצוע שמגיע לבית חולים - אין זה רלוונטי שהוא מחבל" אמרה זיו, "כל רופא ורופאה יסכימו שלאישיות והמעשים של אדם לא צריכה להיות השפעה על הטיפול הרפואי שיקבל. אנחנו לא חיים בבועה ואני מכירה מקרוב את הפחד מפיגועים, אבל דווקא בגלל השאיפה לעתיד טוב יותר - צריך להתמיד בגישה הזו".

"הרופאים בשטח כל כך עסוקים בעומס שיש עליהם, ובצדק, שלא רואים את ההתמודדות עם גזענות כחלק מהמקצועיות הרפואית שלהם"

מה עמדת הארגון בנוגע להפרדת יולדות? "זו גזענות חד משמעית. אסור לשתף עם זה פעולה. מה שיקבע את שיבוץ החדרים הוא צורך רפואי בלבד. מי שצריכה השגחה יותר צמודה למשל, תהיה קרוב לעמדת אחיות. התופעה שבה רופאים נענים לבקשות כאלו, לא מתוך גזענות אלא כדי לרצות את המטופלים, היא פסולה".

"הועדה שהקים משרד הבריאות בנושא וההד התקשורתי שנוצר עשויים להביא לשינוי ושהמערכת תקיא מתוכה את התופעה, אך ייקח זמן עד שיחלחל מלמעלה למטה. במקרה של יולדות יש גם את ההיבט הכלכלי - וכשגזענות פוגשת כסף יש לה מוטיבציה להמשיך".

"בכלל, אני מרגישה שבניגוד למשרד הבריאות שמנסה לפעול למיגור הגזענות ברפואה, הרופאים ואנשי הצוות בשטח כל כך עסוקים בעומס שיש עליהם, בכוח האדם וכו' - טענות מאוד נכונות כשלעצמן - שלא רואים את ההתמודדות עם גזענות כחלק מהמקצועיות הרפואית שלהם. אם יעשה פאשלה בניתוח - זו פגיעה במקצועיות שלו. אבל מטופל יוצא פגוע כתוצאה מיחס גזעני - זה לא נחשב פגיעה במקצועיות".

"איפה שגזענות פוגשת כסף - יש לה מוטיבציה להמשיך"

בפינת המתמחה התארח ד"ר נתי אורנשטיין, מתמחה שנה א' ברפואת משפחה, שדיבר על הצורך להאריך את התורים ברפואה ראשונית, הפיכת רופאי המשפחה למחלקי הפניות והסכנה בכך, פעילות מרשם ופרוצדורת הדיקור היבש (תוך שרירי) שמאפשרת טיפול ראשוני ברמת הקהילה, ללא צורך בהפניה למומחה.

אם גם אתם מתמחים או סטאז'רים שרוצים להתראיין לפינת "המתמחה" – אם יש לכם נושא שתרצו להעלות, חוויות לשתף, אג'נדה לקדם, סתם להגיד מילים טובות על המנטור שלכם – מוזמנים להציע את עצמכם לפינה. רק שלחו מייל לכתובת [email protected] ונחזור אליכם.

לו"ז האזנה:

3:10 מערכת הבריאות הפלסטינית

10:35 גזענות ואפליה במערכת הבריאות

22:32 חטיפת ילדי תימן

25:47 פליטים ומבקשי מקלט

32:20 זכויות כלואים

37:15 נושאים בוערים נוספים

42:03 "אבל את לא רופאה"

44:12 איך מתנדבים?

47:30 רופאים לזכויות אדם - העתיד

53:35 פינת המתמחה - ד"ר נתי אורנשטיין לוקח אחריות בקהילה

האזנה נעימה!
לכל הפרקים של Doctalk

התכנית הוקלטה באולפני SPS

נושאים קשורים:  פודקאסט,  doctalk,  הדס זיו,  אתיקה רפואית,  "רופאים לזכויות אדם"
תגובות
01.06.2018, 09:13

הנושא כבר נדוש מיליון פעם, אבל רק להזכיר, שעמדת הר"י וכל מי שנר המוסר עומד לרגליו ולא אג'נדה פוליטית אנטי ציונית מובהקת היא שעניי עירך קודמים. בשום מצב לא ייתכן שהמחבל יזכה לטיפול על חשבון הפצועים. אם אפשר לטפל בו במקביל, מגיע לו הטיפול המלא כמו כל רוצח. אם הטיפול בו מסכן חיים או איבר של אדם אחר שנפגע ממנו - בחיים לא. רק רופא העם לב לא אנושי מסוגלת להוציא דברים כאלה מפיה. אין בדבריה גרם של אהבת אדם אלא שנאת אדם מוחלטת.

אנונימי/ת
01.06.2018, 10:53

ללא ספק כותב את הדברים הללו אדם רחב לב , הומני, ציוני , הדואג יומם ולילה לעניי עירו . וישמור אותי מן הצבועים .....הייתי מגיב בשמי אם הכותב הנ"ל לאהיה מסתתר מאחרי חחח

אנונימי/ת
04.06.2018, 16:21

כל מילה בסלע. צודק לגמרי

מלכודת נוראית היא האמירה " עיניי עירך קודמים". אזכיר רק מהניסיון העצוב שהרגו בבאר שבע מבקש מקלט כי היה כהה עור ולא דיבר עברית . רק בבי"ח התברר שמדובר המבקש מקלט אבל זה כבר היה מאוחר. ותמיד אפשר לצקצק בשפתיים ולהסתובב לשמיים אבל בכול זאת, זאת כבר הבעיה של אמא שלו. אז אולי לא נעים אבל בסך הכול הרגנו עוד סרטן קטן בגוף המדינה. ואנו הרופאים הרי אמונים על הולכת הסרטן מגוף המדינה.
נראה שכולנו מסכימים שאם מדובר באירוע עם נפגע אחד מטפלים בו את הטיפול הטוב ביותר שאנו יודעים. ואם מדובר במחבל, וכאשר יבריא שמערכת המשפט תמצה איתו את הדין. אין זה תפקידנו, לא אנו הרופאים, לא המערכת הרפואית. אנו מטפלים והם המענישים.
השאלה היא מה עושים כאשר מגיעים לאירוע שבו יש יותר פצועים, חלקם בהירי עור וחלקם שחומי עור. אז במי מטפלים קודם ? בבהירים כי בטוח שהם משלנו ? והאם אין מחבלים בהירי עור ושיער אדמוני ? ואולי אלו הרוצחים? או ברור שנחליט שמטפלים ע"פ קדימות רפואית ולא משנה כלל מה עמדותינו הפוליטיות?
אנו רופאים. רופאים מטפלים, לא יורדים לכוונות פוליטיות של הפצועים. אנו מצווים לטפל בכול הפצועים הקשים (כול עוד יש להם סיכוי) ובהמשך בפחות קשים. אבל בכולם. כול עוד אנו אנשי רפואה - כולם מטופלים.
האמירה "עיניי עירך קודמים" הייתה פליטת קולמוס לא ראויה בהקשר של מערכת הבריאות וטוב שנמחקה. אנו רופאים ונטפל תמיד בכול הפצועים ע"פ קדימות רפואית. שבת שלום.

03.06.2018, 11:15

באופן תיאורתי אני מסכים איתך ועם ההסבר- בזירה בה לא ברור מי התוקף ומי הנתקף.
באופן פרקטי, במקרה בו יש מפגע בודד כמו שהיו רבים בפיגועי הסכינים בו ברור מי הוא מי, ללא קשר לצבע עורו וכולי, זה לא מוסרי בכלל לדעתי לטפל בתוקף (בין אם הוא מחבל או "סתם" רוצח) לפני שמטפלים בקורבן.

אנונימי/ת
01.06.2018, 15:33

אין ספק שמאלנות היא מחלת נפש קשה

אנונימי/ת
14.08.2018, 01:53

צודק! שמאלנות היא מחלת גם נפש וגם מוח קשה!

02.06.2018, 22:17

לא נותר לי אלא לאחל לכם שאם חלילה מישהו ינסה לרצוח אתכם, אנשי הצוות שיגיעו לזירה לא יהיו כ"כ "מוסריים" ו"מתקדמים" כדרישתכם, ולא יניחו לכם למות כדי לטפל ברוצח.
ועל כך אמרו "עולם הפוך ראיתי"

אנונימי/ת
04.06.2018, 16:47

נדמה לי שאפשר לסכם את הנושא באמצעות הקריקטורה הבאה:
http://rotter.net/User_files/forum/561e2cd976693394.jpg

אנונימי/ת
04.06.2018, 21:26

בואו ניתן דוגמא מוחשית וממנה נכליל לגבי מקרים אחרים.
מגיע רוצח לבית( קחו דמות מיתולוגית מאגתה קריסטי) , הוא יורה בבן שלכם, והבן השני הצליח לזרוק לרוצח פטיש בראש. הבן שלכם נפגע בירך, פגיעה קלה. הרוצח נפגע פגיעה קשה יותר. במי תטפלו קודם?
מי שאומר שהוא יטפל ברוצח לפני הבן בגלל שהרוצח פצוע יותר קשה הוא או שקרן או פסיכופת. מוסרי הוא לא.
ומה שרלוונטי לגבי הבן שלכם, רלוונטי גם לגבי השכן שלכם ולגבי אזרח אחר בצד השני של הארץ. לפעמים יש קדימויות, ולאו דווקא על בסיס רמת הפציעה.
עכשיו בואו נתווכח מה ״מוסרי״ יותר.
וזה ממש לא קשור לגזענות. אני מעניקה טיפול שווה באהבה רבה לכל צבע עור ומוצא ודת באשר הוא. אבל בזירת פיגוע האויב הוא אויב, והוא האחרון ברשימת הקדימויות לא משנה מה רמת הפציעה שלו.
לפעמים צריך לעשות חלוקה מאוד ברורה בין רע לטוב, וטישטוש של הגבולות הללו יכול להיות מסוכן מאוד. ועל זה נאמר: כל המרחם על אכזרים סופו שיתאכזר אל רחמנים.

אנונימי/ת
13.06.2018, 13:57

הטבת להסביר . מדהים איך אדם נורמלי יכול לישוב לטפל קודם ברוצח.

אנונימי/ת
11.06.2018, 07:28

נקודה שלא מדברים עליה הרבה היא טיפול נמרץ: הרבה מחבלים פצועים הגיעו לטיפול נמרץ ותפסו שם מיטה חיונית בזמן שאמא שלכם (או של מישהו אחר) נפחה את נשמתה בפרוזדור בפנימית בתואנה שאין מקום בטיפול נמרץ.