חדשות

ניתן להשתיל בצנתור מסתם בלב גם בחולי סרטן ולהימנע מניתוח לב פתוח

צוות מצנתרים מ"בילינסון" אסף נתונים לגבי 222 חולי סרטן עם מחלת לב קשה שעברו השתלת מסתם בצנתור וטופלו ב-18 מרכזים קרדיולוגיים בעולם | הנתונים שהתקבלו ייחודיים בספרות הרפואית

צנתור לב. אילוסטרציה

מחקר בינלאומי חדש שניתח נתונים לגבי 222 חולי סרטן ב-18 מרכזים קרדיולוגיים בעולם והובל על ידי צוות קרדיולוגים מ"בילינסון" העלה כי ניתן להשתיל מסתמים בליבם של חולי סרטן הסובלים ממחלת לב קשה באמצעות צנתר ועל ידי כך להימנע מניתוח לב פתוח.

את המחקר ריכז הקרדיולוג ד"ר אורי לנדס בשיתוף ד"ר זאזא יעקובישוילי, הסטודנטית לרפואה דניאלה ורונסקי ובפיקוח פרופ' רן קורנובסקי, מנהל המערך לקרדיולוגיה במרכז הרפואי רבין-בילינסון בפתח תקווה. דיווח על כך פורסם ב-JACC Cardiovascular Intervention.

"חולים אונקולוגיים הסובלים מהיצרות חמורה של המסתם האורטלי", הסביר פרופ' קורנובסקי, "אינם מסוגלים לעתים קרובות לעבור החלפת שסתום בניתוח לב פתוח בגלל מחלת הסרטן הפוגעת בסיכויי ההחלמה מהניתוח הזה. לפיכך, סיבת התמותה העיקרית בחולים אלה עלולה להיות דווקא לבבית ולא מחלת הסרטן. זאת היתה המציאות הרפואית ששררה עד לאחרונה".

פרופ' רן קורנובסקי, מנהל המערך לקרדיולוגיה ב"בילינסון". "שליש מהחולים ששרדו שנה לאחר החלפת המסתם היו במצב של הפוגה או ריפוי מלא מסרטן"

אולם, לדבריו, ההתפתחות המהירה של  טכניקת השתלת המסתמים המלאכותיים באמצעות צנתר, ללא צורך בניתוח לב פתוח וללא הרדמה מלאה, פתחה בפני הקרדיולוגים את האופציה לבצע השתלת מסתם באמצעות פעולת צנתור בחולים אונקולוגים הסובלים בנוסף גם ממחלת לב.

פעולות ראשונות שכאלו בוצעו ב"בילינסון" ובעוד מרכזים קרדיולוגיים בעולם. השאלה שעמדה על הפרק היא מידת הבטיחות והיעילות של ביצוע הפעולות הללו בקרב חולים מורכבים הסובלים הן מסרטן והן ממחלת לב.

צוות קרדיולוגים מצנתרים מ"בילינסון" אסף לשם כך נתונים לגבי 222 חולי סרטן שטופלו ב-18 מרכזים קרדיולוגיים מובילים בעולם והתוצאות הושוו לעומת 2,522 חולים ללא רקע אונקולוגי מאותם בתי חולים. הגיל הממוצע של המטופלים היה 79 שנים ו-62% היו גברים. הסוגים הנפוצים ביותר של גידולים סרטניים של אותם החולים היו בדרכי העיכול (22%), ערמונית (16%), שד (15%), המטולוגיים (15%) וריאה (11%).

בזמן ביצוע הצנתור לצורך החלפת המסתם, 40% מהמטופלים סבלו מסרטן מפושט (שלב 4). בהשוואה לחולים ללא סרטן, ההצלחה בביצוע הפעולה היתה גבוהה ודומה (97%) כמו גם שיעור הסיבוכים שהיה נמוך יחסית בדומה לקבוצות המטופלים (3%).

למרות ששיעור ההישרדות בתוך חודש ימים היה דומה, שיעור התמותה לשנה היה גבוה יותר באופן משמעותי בקרב חולי הסרטן (15% לעומת 9%), כאשר מחצית ממקרי התמותה היו כתוצאה ממחלות הסרטן והשאר מסיבות אחרות, כולל מחלות לב שאינן בהכרח קשורות למסתם שהוחלף.

נתון מעניין נוסף קשור לחולים ששרדו שנה לאחר החלפת המסתם: שליש מהם היו במצב של הפוגה או ריפוי מלא מסרטן.

"ממאירות מפושטת ומתקדמת היתה המנבא החזק ביותר לתמותה בתוך שנה - סיכון פי 4.4 לתמותה לעומת שאר המטופלים", מסר פרופ' קורנובסקי.

מסקנת המחקר היתה: ניתן לבצע בחולי סרטן בבטחה השתלת מסתם בצנתור כחלופה לניתוח לב פתוח כשהפרוגנוזה של המטופלים דומה לטווח קצר, אך גרועה יותר בהשוואה לחולים ללא סרטן כעבור שנה. בקרב קבוצה זו, התמותה נגרמת בעיקר על ידי המחלה האונקולוגית ומחלה מתקדמת ומפושטת היא מנבא תמותה חזק. 85% מהחולים האונקולוגים היו בחיים כעבור שנה, ושליש היו בהפוגה או נרפאו מסרטן. הנתונים הללו ייחודים בספרות הרפואית.

נושאים קשורים:  צנתור מסתם בלב,  צנתור לב,  ניותח לב פתוח,  פרופ' רן קורונובסקי,  חדשות,  ד"ר אורי לנדס,  ד"ר זאזא יעקובישוילי,  המרכז הרפואי "בילינסון",  חולים אונקולוגיים
תגובות
30.04.2019, 22:49

דוגמא קלאסית לתהליך ניפוח רפואת היתר:
שלב א - תיאוריה: התערבות רפואית שנחשבת כמועילה לאנשים בלי סרטן תהיה מועילה גם לאנשים עם סרטן.
שלב ב - ביצוע: התערבות רפואית לאנשים עם סרטן, שאיננה במסגרת ניסוי מבוקר פרוספקטיבי עם הקצאה אקראית.
שלב ג - מחקר רטרוספקטיבי: עם השוואה לקבוצה שונה במהותה ועם "מסקנות חיוביות".