מגזין

פרופיל רפואי: פרופ' מיכאל וילשנסקי, מנהל יחידת גסטרו ילדים ב"הדסה"

"אני רוצה לראות את ישראל כמרכז רפואי לכל האזור שבו אנו חיים", אומר המומחה לגסטרואנטרולוגיה בילדים, שמגלה גם: "אני מופתע כל יום שאשתי סובלת בשקט את ההרפתקאות שלי בהיותי נשוי גם למקצוע הרפואה"

"אני רוצה לראות את ישראל כמרכז רפואי לכל האזור שבו אנו חיים", אומר פרופ' מיכאל וילשנסקי, מנהל יחידת גסטרואנטרולוגיה, כבד ותזונה בילדים במרכז הרפואי הדסה בירושלים. וילשנסקי קם כל בוקר עם חיוך לעבודה כשהמטרה העומדת מול עיניו, כדברו, היא "לתרום לבריאות של ילדי ירושלים".

פרופ' מיכאל וילשנסקי, בן 58, נשוי לחוה ואב לחמישה, מתגורר עם משפחתו ביישוב אלעזר בגוש עציון. "יש לנו חמישה ילדים נפלאים: הגדולה היא מורה להיסטוריה, השנייה עושה תואר שני באמנות עם התמחות בפרפורמנס, השלישי גיאולוג, הרביעי לומד הנדסה והחמישי ביחידה מובחרת בצבא. זכינו גם לשמונה  נכדים מתוקים", הוא מספר בגאווה ומוסיף: "אני מופתע כל יום שאשתי סובלת בשקט את ההרפתקאות שלי בהיותי נשוי גם למקצוע הרפואה".

את לימודי הרפואה שלו עשה באוניברסיטת לונדון באנגליה, התמחה בגסטרואנטרולוגיה ילדים ומטפל "בכל האספקטים של התחום – בעיות היום יום של אי סבילות למאכלים כמו צליאק ואלרגיה למזון וגם שלשול מהלידה וחוסר עלייה במשקל, חוסר שגשוג ומחלות דלקתיות של המעיים, בעיות כרוניות בכבד ובעיות אכילה בילדים, כאשר ההתעניינות הכי גדולה שלי היא מחלות לבלב של ילדים".

מדוע בחרת בתחום זה?

"גסטרואנטרולוגיה ילדים היא תחום רחב מאוד, חשוב ונחוץ מאוד בעיני הציבור ולרובו נגיעה כזו או אחרת לתחום. האם יש אמא שיש לה ילד או ילדה שלא סובלים מכאבי בטן או מיציאות רכות מדי או קשות מדי או פליטות או הקאות, או סירוב לאכול, או שמן מדי או רזה מדי? אני רואה כיצד אנו עוזרים למנעד כל כך רחב של משפחות ויודע שחייהן משתנים בזכות הצוות הנהדר פה ב'הדסה'".

ספר בבקשה על מקרה בלתי נשכח בחיים המקצועיים?

"זכורה לי ביותר נערה חרדית בת 16 עם מחלת קרוהן  (דלקת כרונית במעיים) קשה מאוד עם אשפוזים חוזרים, כאשר אחד מהסממנים של מחלה פעילה וקשה היה שהיא  עדיין לא קיבלה מחזור. אמרתי לאמה, שקבלת מחזור היא סימן של התגברות על המחלה וביקשתי ממנה שתתקשר אלי כשהבת תקבל מחזור ראשון.

"קיבלתי טלפון בערב פסח, ממש חצי שעה  לפני ליל הסדר – השולחן כבר ערוך, הדודות כבר הגיעו - ושמעתי רק בכי בצד השני של הטלפון. לקח לאמא כמה דקות להירגע והיא אמרה שהבכי הוא משמחה גדולה כי הנערה קיבלה מחזור ראשון והיא לא יכלה לחכות והיתה חייבת להגיד לי. מובן ששמחתי מאוד יחד איתה".

מהו המוטו שלך בעבודה היומיומית?

"הערכה עמוקה לקדוש ברוך הוא שהוא נותן את הכוח והנחישות לכל צוות גסטרואנטרולוגיה ילדים בבתי החולים. כולם יחד מנסים לשפר את החיים של ילדים חולים וללמד דורות חדשים של רופאים את התחום החשוב הזה. אנו עוסקים אף במחקר של מחלות גסטרואנטרולוגיה ילדים כדי לשפר את החיים של ילדים בכל העולם".

מי המודל לחיקוי שלך, המאסטר?

"ד"ר שלמה אדלר המפורסם, שהיה רופא המשפחה שלי בלונדון. נכנסתי אל מרפאתו בגיל 14 והוא הזמין אותי לשבת על ידו למשך כמה שעות. מאז ועד שהוא נפטר הוא התעניין בקריירה שלי, לאורך כל הדרך".

אם לא היית רופא...?

"הייתי רב או ליצן רפואי. רופא ילדים הוא בעצם ילד גדול ואין חג אהוב עלי יותר מפורים. אני לוקח את פורים מאוד ברצינות והתחפושת חשובה כל שנה. אני אוהב לבא מחופש לעבודה – גם לגרום לחיוך על הפנים של ילדים חולים וגם לצוות בית החולים. כבר הייתי דונלד טראמפ, הנסיך צ'ארלס ושלל דמויות אחרות".

מה עוד אתה אוהב לעשות?

"אני גם אוהב מאוד כדורגל אנגלי ואוהד שרוף מלידה של טוטנהאם - הקבוצה הכי טובה בלונדון. הקבוצה הגיעה לגמר גביע אלופות השנה וצפינו במשחק בפאב במרכז ירושלים, אבל האכזבה היתה עצומה כשהשופט שרק לפנדל שלא היה: הכדור נגע בחזה - אני רופא ואני יודע מה הבדל בין יד לחזה. אחרי 22 שניות של משחק, ההחלטה האומללה הרסה את המשחק. לא אשכח את זה ואני מצפה לעונה טובה יותר השנה".

לסיום, מה היית משנה במערכת הבריאות?

"העומס עלי ועל הצוות הוא עצום, מה שממחיש בעצם את המצב הכללי במערכת. יש מעט מדי מתקנים בארץ עבור אוכלוסיה שהולכת וגדלה. בנוסף, עם המוטו של הדסה של 'תיקון עולם', אני רוצה לראות את ישראל ובמיוחד את 'הדסה' כמרכז רפואי בינלאומי לכל האזור שבו אנו חיים".

נושאים קשורים:  פרופ' מיכאל וילשנסקי,  גסטרו ילדים,  בית החולים הדסה,  דלקות מעי,  צליאק,  בעיות אכילה בילדים,  חדשות,  מגזין
תגובות