מחקרים

שיטה פחות פולשנית לסקירת פרוקטוקוליטיס בפעוטות

שימוש בביומרקרים אאוזונופיליים מדגימות שנלקחו מאפיתל הרקטום על מנת לאבחן פרוקטוקוליטיס הנגרם ממזון עשיר בחלבון: מחקר פיילוט

15.11.2020, 15:57
דגימות ביופסיה כירורגית. אילוסטרציה

בדיקת הגולד סטנדרט לאבחנת פרוקטוקוליטיס הנגרם ממזון עשיר בחלבון (FPIP) הינה פרוצדורת סיגמואידוסקופיה גמישה (FS). נכון לרגע זה, לא קיימת שיטה אחרת מתוקפת שאיננה פולשנית על מנת לאשר אבחנת FPIP. נוירוטוקסין, שהינו נגזרת של אאוזונופיל (EDN), שהינו תוצר של דגרנולציית אאוזונופילים (EOS) נמצא כבעל קורלציה עם חדירת אאוזונופילים לרקמות אחרות. מטרת המחקר הייתה להשות בין ריכוזי EDN בדגימות מאפיתל הרקטום בפעוטות עם FPIP לדגימה מאוכלוסיית ביקורת.

במחקר זה שהינו מחקר פיילוט open label פרוספקטיבי אשר אושר על ידי IRB נכללו ילדים אשר עברו FS שגרתי בבית החולים לילדים על שם Arnold Palmer. המחקר נערך בין השנים 2017-2019. נאספו דגימות מאפיתל הרקטום באמצעות מטוש רקטלי, ונלקחו באמצעות מברשת ציטולוגיה ב-FS וכן נלקחו ביופסיות רקטליות דרך FS. לאחר מכן נמדדו רמות EDN בדגימות והושוו הרמות אשר נמצאו בפעוטות עם FPIP מול הרמות שנמצאו בקבוצת הביקורת. FPIP הוגדר באמות מעל 60 EOS עבור שדה מתח גבוה (HPF) ברקמת אפיתל רקטלית אשר הושגה באמצעות ביופסיה מהרקטוסגימואיד.

במחקר נכללו 24 מטופלים. קבוצת הבקרה (n-13) כללה מטופלים עם היסטופתולוגיה נורמלית (84% בנים בממוצע גילאים של 19 חודשים עם סטיית תקן של שישה חודשים) ובקבוצת הבקרה נכללו (n=11) מטופלים עם FPIP אשר אושר באמצעות ביופסיה (45% בנים בממוצע גילאים 6.9 חודשים וסטיית תקן של תשעה חודשים). ריכוזי EDN היו גבוהים משמעותית בקבוצת ה-FPIP יחסית לקבוצת הביקורת בשתי שיטות הדגימה: ביופסיה רקטלית (183.6 ± 114.6 מול 76.6 ± 71.0 μg/mL; P = 0.010) ודגימה רקטלית באמצעות מטוש (66.2 ± 64.8 מול 20.4 ± 22.2 μg/mL; P = 0.025).

לסיכום, ריכוזי EDN אשר נמדדו מדגימות ביופסיה רקטלית וכן דגימה באמצעות מטוש רקטלי נמצאו גבוהות וייתכן ויכולות להוות כלי שימושי לסקירת FPIP בילדים.

מקור:

de Boer, Justin et al. (2020). JPGN. doi: 10.1097/MPG.0000000000002812

נושאים קשורים:  מחקרים,  פרוקטוקוליטיס,  FPIP,  מזון עשיר בחלבון,  אאוזינופילים
תגובות