ישנה עליה בהתעניינות בטיפולים תזונתיים עבור תסמונת מעי רגיז (Irritable Bowel Syndrome - IBS), אבל ניבוי מטופלים שירוויחו מטיפולים אלו מהווה אתגר טיפולי עיקרי בשל חסר במידע מנגנוני. לאחרונה נמצאו ראיות כי המיקרוביוטה, לאחר שינוי תזונתי, משחקת תפקיד בוויסות מסלולי איתות כאב במודלים מואנשים של עכברים עם IBS. במחקר אקראי מוצלב זה ביקשו החוקרים לבחון את ההשערה כי ההפחתה בכאבים לאחר הפסקת צריכה של פחמימות הניתנות להתססה נובעת משינויים במטבוליטים נוירואקטיביים במעיים.
עוד בעניין דומה
נבדקים במחקר Design IBSי(ROME IV) עברו ארבעה שלבים בני שלושה שבועות כל אחד: שתי תקופות ללא התערבות ולאחר מכן תקופה שבה טופלו עם מזון עני (LFD) ועשיר בפחמימות הניתנות להתססה. לאחר סיום כל תקופה הנבדקים מילאו שאלונים והגישו דגימת צואה. החוקרים בחנו את ההשפעה של סופרנטנטים בצואה (Fecal Supernatants - FS) על עצבי חישת כאב אפרנטיים, לפני ההתערבות (IBS FS) ולאחריה (LFD FS) בעזרת שיטות מהדק-טלאי ושיטות להקלטה ex vivo של עצבים אפרנטיים של המעי הגס.
תוצאות המחקר הדגימו כי ציון חומרת תסמיני IBS וכאבי הבטן פחתו בעקבות תזונה LFDי(n=25; p<0.01). נצפתה עלייה בעוררות של תאי העצב בתגובה ל-IBS FS, אך השפעה זו פחתה בנבדקים מקבוצת LFD FS שהגיבו עם הטבה בכאבים (p<0.01). בנבדקים שהגיבו עם הטבה בכאבים, IBS FS הגביר את הרגישות המכנית של האקסונים האפרנטיים של עצבי חישת כאב (p<0.001), השפעה זו נעלמה בעקבות מתן IBS FS (p=NS) או לאחר מתן IBS FS עם נוכחות של אנטגוניטסים לקולטני היסטמין או מעכבי פרוטאזות.
מסקנת החוקרים הייתה כי בנבדקים מסויימים עם IBS המדגימים הטבה בכאבי הבטן לאחר LFD, ישנה ירידה באיתות כאב מתווך FS, מה שמציע כי שינויים בכמות מתווכי הכאב בחלל המעי יכולים להקל על תסמינים.
מקור: