יש מעט מידע על התוצאות הארוכות טווח של ילדים הסובלים משלשולים ואנטרופתיות מולדים (CODE). במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Journal of Pediatric Gastroenterology and Nutrition, החוקרים העריכו את התחלואה והתמותה של ילדים עם CODE שעברו תוכנית שיקום מעיים (IRP) בהשוואה לילדים עם תסמונת המעי הקצר (SBS).
עוד בעניין דומה
החוקרים ערכו מחקר מקרה-ביקורת תואם על ילדים עם אי ספיקת מעיים (IF) עקב מחלות מולדות של האנטרוציטים (CODE) שאובחנו בין 2006 ל-2020 (N = 15) וילדים עם התסמונת המעי הקצר (N = 42). הקבוצות הותאמו ביחס של 1:3 על סמך הגיל באבחון ומשך התזונה הפרנטרלית (PN). החוקרים השוו מצב תזונתי, גדילה וסיבוכים הקשורים ל-IF. בנוסף, ההישרדות והאוטונומיה האנטרלית הושוו לקבוצת SBS ללא התאמה (N = 177).
בסך הכל, 15 חולי CODE (חמישה בנים, גיל חציוני 3.2 שנים) היו במעקב במשך חציון של 2.9 שנים. תוצאות המחקר הדגימו כי 11 ילדים היו בחיים בתום המעקב, ושניים השיגו אוטונומיה אנטרלית. בסוף המעקב, נמצא כי לקבוצת ה-CODE היה חציון דרישות נוזל PN וקלוריות גבוה יותר מקבוצת ה-SBS המותאמת (83 לעומת 45 מ"ל/ק"ג ליוםp = 0.01 ; 54 לעומת 30.5 קק"ל/ק"ג/יום, p < 0.01). עם זאת, הקבוצות היו בעלי נתונים דומים בנוגע לפרמטרי גדילה, שיעורים של מחלת כבד הקשורה לאי ספיקת מעיים (IFALD), סיבוכי צנתר ורידי מרכזי (CVC) ונפרוקלצינוזיס. אנליזת קפלן-מאייר (KM) הדגימה הישרדות ל-10 שנים ואוטונומיה אנטרלית נמוכות משמעותית בחולי CODE בהשוואה לאוכלוסיית SBS שאינה מותאמת (60% לעומת 89% ו-30% לעומת 87%, בהתאמה; log-rank p < 0.008).
לסיכום, למרות צרכי PN גבוהים יותר בקבוצת ה-CODE, שיעורי סיבוכי IF היו דומים בין ילדים מותאמים עם SBS. בנוסף, אוטונומיה אנטרלית ושיעורי ההישרדות היו נמוכים יותר בחולי CODE. החוקרים סיכמו כי טיפול באמצעות IRP יכול להקל על סיבוכים הקשורים ל-IF ולשפר את התוצאה של מטופלי CODE.
מקור: