במחקר אקראי, פאזה 2, כפול סמיות, מבוקר אינבו, החוקרים העריכו את המינון-תגובה, הבטיחות והיעילות של לינאקלוטיד (linaclotide), אגוניסט לגואנילט ציקלאז-C שאושר לאחרונה בארצות הברית לטיפול בילדים בגילאי 6-17 אך טרם נבדק בילדים צעירים בגילאי 2-5 שנים עם עצירות פונקציונלית.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו 35 ילדים שאובחנו עם עצירות פונקציונלית על פי קריטריונים של רומא III. ילדים אלו חולקו אקראית ביחס של 3:1 לקבלת מינונים משתנים של לינאקלוטיד (18, 36 או 72 מיקרוגרם עבור קבוצות 1, 2 ו-3, בהתאמה) וביחס של 5:1 עבור קבוצה 4 שקיבלה מינונים של 9, 18, 36 או 72 מיקרוגרם, או אינבו שתאם מינונים אלה. נקודת הסיום העיקריות היו השינויים מנקודת ההתחלה בתדירות הכוללת של יציאות ספונטניות (SBMs/שבוע), עקביות הצואה, מאמץ, כמו גם שיעור הימים עם בריחת צואה במהלך תקופת ההתערבות.
מתוצאות המחקר עולה כי 34 (97.1%) ממטופלים סיימו את תקופת הטיפול, ו-33 (94.3%) השלימו את התקופה שלאחר הטיפול. הקבוצה שקיבלה 72 מיקרוגרם של לינאקלוטיד הראתה שיפור מובהק בהשוואה לאינבו בשלושה מדדי יעילות - תדירות היציאות הספונטניות השבועיות, עקביות צואה ומאמץ. כמו כן נצפתה מגמת מינון-תגובה עבור עקביות הצואה אצל אלו שקיבלו לינאקלוטיד. רק ארבעה חולים חוו תופעות לוואי, אחד מהם היה מקרה קל של שלשול הקשור לטיפול.
החוקרים סיכמו כי לינקלוטיד נסבל היטב והראה מגמת יעילות מבטיחה, במיוחד במינון 72 מיקרוגרם, בטיפול בעצירות תפקודית בילדים בגילאי 2-5 שנים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
