במחקר רטרוספקטיבי, החוקרים בחנו האם גורמים מסוימים כמו גיל צעיר, אורך מעי שיורי וחוסר סיבוב מולד של המעי עשויים להשפיע על הסבירות לעבור אנטרוסקופיה מקיפה (pan-enteroscopy) בילדים עם אי ספיקת מעיים עקב תסמונת המעי הקצר (SBS).
עוד בעניין דומה
המחקר בוצע במתכונת רטרוספקטיבית במרכז יחיד. המחקר כלל מטופלים שעברו לפחות הערכה אנדוסקופית אחת של מערכת העיכול בין ה-1 בינואר 2018 ל-1 בינואר 2023. מתוך 431 הפרוצדורות שנסקרו, שכללו 206 מטופלים, ניתן היה לבצע אנטרוסקופיה מקיפה ב-381 מקרים.
מתוצאות המחקר עולה כי אנטרוסקופיה מקיפה בוצעה ב-54 מתוך 431 פרוצדורות (12.5%) ב-44 חולים (21% מהחולים). לילדים עם אורך מעי שיורי של פחות מ-35 ס"מ היו סיכויים גבוהים יותר לעבור אנטרוסקופיה מקיפה (יחס סיכויים 3.72, רווח בר סמך 95%, 1.32-10.48, p = 0.01).לחולים שהשתמשו באנלוגים של GLP-2 היו גם גבוהים יותר לעבור אנטרוסקופיה מקיפה (יחס סיכויים 4.30, רווח בר סמך 95%, 1.24-14.95 , p = 0.02). כמו כן, מטופלים עם אבחנות שאינן דלקת מעי נמקית (NEC) נטו להיות בעלי סיכוי גבוה יותר לעבור אנטרוסקופיה מקיפה (יחס סיכוי 2.73, רווח בר סמך 95%, 0.95-7.88, p = 0.06). יש לציין כי 77.8% אנטרוסקופיות המקיפות הראו חריגות גסות ול-78% היו הפרעות היסטו-פתולוגיות. יחד עם זאת, לא זוהו סיבוכים.
החוקרים סיכמו כי בקבוצה משמעותית של ילדים עם תסמונת המעי הקצר, אנטרוסקופיה מקיפה נערכה בהצלחה ב-14.2% מהפרוצדורות, כאשר הפרעות מיקרוסקופיות נצפו לעתים קרובות. גורמים כגון אורך שיורי קצר, אבחנות שאינן דלקת מעי נמקית, ושימוש באנלוגים של GLP-2 היו קשורים בדרך כלל לתוצאות מוצלחות באנטרוסקופיה המקיפה, ללא קשר לגיל או למשתנים אחרים. זה מצביע על כך שאנטרוסקופיה מקיפה היא גם ריאלית וגם מועילה מאוד עבור חולים מסוימים עם תסמונת המעי הקצר.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
