הנוהג של מניעת תזונה דרך הפה לילדים המאושפזים בשל אסתמה קריטית המטופלים עם אלבוטרול מתמשך אינו התערבות מבוסס ראיות (evidence based).
עוד בעניין דומה
החוקרים ביצעו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי מותאם של מרכז יחיד עם ילדים בגילאי 3-17 שנים שאושפזו ביחידה לטיפול נמרץ ילדים מאוקטובר 2020 עד מאי 2023 בשל אסתמה קריטית וקיבלו טיפול עם אלבוטרול מתמשך. מטופלים שקיבלו תזונה דרך הפה הותאמו ביחס של 1:2 לקבוצת ביקורת בה ילדים לא קיבלו הזנה דרך הפה. ההתאמה הייתה לפי גיל וסיווג חומרת האסתמה על פי מכון הלב-ריאה והדם הלאומי. התוצא העיקרי היה כשל נשימתי קשור לאספירציה, שהוגדר ככל הסלמה של תמיכה נשימתית בעקבות אספירציה שנצפתה. הנתונים המתוארים כללו דמוגרפיה, נתונים אנתרופומטריים, ניקוד חומרת אסתמה בילדים, טיפולים משלימים לאסתמה, משך טיפול רציף באלבוטרול, תמותה ואורך האשפוז.
מתוך 36 מטופלים ו-72 ילדים בקבוצת ביקורת, הגיל הממוצע היה 9.1±3.9 שנים ו-66.7% סבלו מאסטמה מתמשכת בדרגה בינונית-קשה. תוצאות המחקר הדגימו כי למטופלים וביקורות התייצגו עם נתונים אנתרופומטריים ודירוגי חומרת אסתמה דומים בעת האשפוז. לא נצפו אירועים של כשל נשימתי הקשור לאספירציה, אפילו בקרב אלו שקיבלו תזונה במקביל לאוורור לא פולשני. בהשוואה לביקורות, המטופלים חוו משך טיפול עם אלבוטרול רציף ארוך יותר (חציון: 1.1 [טווח בין-רבעוני: 0.7-1.8] לעומת 0.7 [טווח בין-רבעוני: 0.3-1.3] ימים, p<0.001). מעבר לכך, לא נצפו הבדלים במשך השהייה, התערבויות נלוות, שיעורי אינטובציה אנדוטרכיאלית ותמותה בין המטופלים וביקורות.
לסיכום, עבור ילדים שאושפזו בשל אסתמה קריטית, תזונה דרך הפה במהלך אלבוטרול מתמשך נראתה נסבלת היטב. למרות שיש צורך באימות פרוספקטיבי, ייתכן כי הנוהג של הימנעות מתזונה אוראלית במהלך טיפול באלבוטרול רציף אינו מוצדק.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
