אבחון ברור של מחלת צליאק בקרב אנשים שמקפידים על תזונה נטולת-גלוטן הוא לא פשוט. חוקרים מאוניברסיטת אוסלו בחנו את השימוש בצביעה של תאי T בדם עם טטרמרים של גליאדין לצרכי אבחון.
עוד בעניין דומה
בחרו להקפיד על תזונה נטולת-גלוטן ונמצאו חולים במחלת צליאק
50 אנשים עם הפלוטיפ HLA-DQ2+, שהקפידו על תזונה ללא-גלוטן לפחות ארבעה שבועות, השתתפו בניסוי: 35 שהדיאגנוזה שלהם לא-ברורה, 13 חולים במחלת צליאק ו-2 בריאים. כולם קבלו, כחשיפה לגלוטן, 4 פרוסות לחם לבן מדי יום במשך שלושה ימים (יום 1 - יום 3). בדיקה אנדוסקופית כולל ביופסיה נעשתה ביום 0 וביום 14. תאי CD4+ בודדו מדגימת דם ביום 0 וביום 6 ונצבעו עם טטרמרים של גליאדין.
צביעה חיובית עם טטרמר של גליאדין נתקבלה ב-11 מתוך 13 חולים במחלת צליאק. ארבעה מהם הראו, לאחר חשיפה לגלוטן, שינויים היסטולוגיים אופייניים. ב-3 מתוך 35 האנשים שהאבחנה שלהם לא היתה ברורה נתקבלה צביעה חיובית. שניים מהם הראו שינויים היסטולוגיים אופייניים.
צביעה עם טטרמרים של גליאדין, לזיהוי תאי T ספציפיים לגלוטן בדם, היא שיטה רגישה לזיהוי תגובה חיסונית בעקבות חשיפה קצרה לגלוטן. כ-10% מהאנשים שהאבחנה שלהם לא היתה ברורה ושבחרו להקפיד על תזונה נטולת-גלוטן נמצאו חולים במחלת צליאק.
ערכה ד"ר דורית שנון
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
